אגף הארכיאולוגיה במוזיאון יפו העתיקה מציג פריטים מיוחדים שנותרו ביפו על ידי התרבויות והעמים השונים שחיו בעיר, והם מגיעים רחוק עד לתקופת האבן. כל פריט המוצג במוזיאון מספר את הסיפור של העם, האנשים, והתרבויות שלא יחזרו עוד.
כל חפץ שמוצג במוזיאון נוצר על ידי אנשים שחיו ביפו בתקופה הקדומה. ניתן לקרוא את ההסברים ליצירת החפץ, אופן השימוש בו, כיצד השתמשו בו ולמה, כולל הסברים לגבי גודל החפץ, סגנון העיצוב שלו ובמיוחד תיאור המיקום בו הוא נמצא.
פאזל שמספר את הסיפור על יפו העתיקה
הממצאים הארכאולוגיים המוצגים במוזיאון יפו העתיקה, מוצגים כמו רכיבים בתמונה של פאזל. הם משרטטים את המציאות בה חיו בעיר המצרים, הכנענים, הפלישתים, הפרסים, היוונים, הפניקים, הרומאים, החשמונאים, העות'מניים, והביזנטיים.
בהדרגה וברבדים שנפרשים בפני המבקרים, מוצגים הסיפורים המרתקים, באמצעות החפצים שהותירו אחריהם גדולי האנשים בהיסטוריה, כגון ריצ'ארד לב ארי, צאלח א-דין, רעמסס השני, נפוליון בונפרטה, או אלכסנדר מוקדון.
יפו לובשת ופושטת צורות, פעם אחר פעם, והיא מוארת באור יקרות
במהלך השנים, עמים ותרבויות שונות הגיעו לחיות בעיר, וכל תקופה מאופיינת בסגנון לבוש שונה, שפה שונה, סירות שונות בנמל יפו, עיצובים שונים לבתים, אלוהים לכל דת, ומקדשים, כנסיות או בתי כנסת לכל תושב. ממצאי הארכיאולוגיה במוזיאון יפו העתיקה מציג את המידע השלם והמקיף על האנשים שחיו בעיר לאורך התקופות השונות, ומספרים את סיפוריהם.
המבקרים במוזיאון נחשפים למציאות חלומית, מוארת באור יקרות, והם משלימים את הפרטים החסרים בדמיונם, ומשלימים את הסיפורים על האהבות שאפיינו את תושבי העיר, אופן החשיבה שלהם, החלומות וגם הפחדים שלהם.
תשעת אלפים שנים של חוויות חיים ביפו, לאורך ההיסטוריה, בנקודות זמן שונות. החדרים, החיים בחוץ, העבר לעומת ההווה, כולם פרושים בפניכם ומציגים תמונה אחת שלמה ומרתקת.
ההיסטוריה של בניית מוזיאון יפו העתיקה
מוזיאון יפו העתיקה ממוקם בבית "הסראיה אל-עתיקה", שהיה בעבר בית הממשל העות'מאני. הייחודיות ההיסטורית והארכיטקטונית של המבנה, שנוצר בתחילת המאה ה-18, ולפי התיעוד, שימש בתחילה כ"קרוואן-סראי", כלומר סוג של חאן או אכסניה. הוא נבנה על שרידי מצודה צלבנית, עם עמודים, אולמות ותקרת קמרונים מרהיבה.
בשנת 1811, מוחמד "אבו נבוט", מושל יפו של אז, הפך את המבנה לבית הממשל. הוא בנה באר, שער גדול, מתחם לממשל, מבנה דואר, בית כלא, חמאם, מסגד, וחצר בנויה מאבן, שאינה מקורה, בסמוך לחללים פתוחים וסגורים להכנסת והוצאת סחורות, בעלי חיים, מתקני חימום, מקומות לשינה, ואפשרויות חימום לתושבי הבית ואורחיהם, וכל המתחם היה מוקף קולונדה.
בית חרושת לסבון משמן זית
בשנות התשעים של המאה ה-19, וככל שיפו התרחבה, בית הסראיה המחודש נבנה בכיכר השעון, והמבנה עבר לרשות בני משפחת דמייני, שושלת נוצרית יוונית אורתודכסית ערבית אמידה וותיקה. המשפחה הקימה באחד מהאגפים של המבנה, את בית החרושת המפורסם לסבון המיוצר משמן זית. באגף אחר נבנה המתחם למגורי המשפחה ולפי התיעוד, שימש גם כאכסניה.
כשיפו נכבשה בשנת 1948, המבנה ננטש וכעבור מספר שנים הוכרז כרכוש ממשלת ישראל, מבנה לשימור ואתר היסטורי.
מוזיאון יפו העתיקה נוסד בשנות השבעים על ידי ד"ר קפלן, שהיה אחד מהארכיאולוגים הראשונים בארץ, שחיפש עתיקות וממצאים היסטוריים ביפו וסביבותיה. הממצאים המוצגים כיום במוזיאון מהווים תיעוד לחיים החל משנת ששת אלפים לפני הספירה, והם משמשים כעדות לערבוביית התרבויות, העמים, והאנשים שחיו, עבדו ויצרו ביפו.